בעקבות המלחמה – מלחמה ברבנות

בעקבות המלחמה-מלחמה ברבנות

מלחמת לבנון השנייה גובה במזומן גם מזוגות נשואים.

מילואים, פצצות, שחיקה, עצבים ופחד-מתכון מושלם לפירוק החבילה הזוגית.

כשהתותחים רועמים, הזוגיות שותקת-אולי אפילו מתאיידת…

הפסקת אש, אולי בלבנון. ברבנות ובמשרדי עו"ד בתחום דיני אישות אין הפסקת אש. יש אש, זה בטוח. הפסקה? לא ממש!
הקרבות העזים בלבנון, הפצצות, הפחד גובים מחירים גבוהים מבני זוג בכל רחבי המדינה.

הגיע למשרדי תיק באווירה מלחמתית. לקוחה חדשה ולחוצה נמצאה בסערת רוחות עזה וביקשה להיפגש בדחיפות. מדובר במשפחה מהצפון, הורים ושלושה ילדים, אשר עברו חוויה קשה מאוד במלחמה וכעת מפרקים את התא. לאחר ההתקפה השנייה או השלישית על הצפון, החליטו שני ההורים כי על המשפחה לעבור למרכז הארץ, עד אשר תיגמר המלחמה.

 

הבעל סבר שיש לשהות אצל קרובי משפחה ולא לבזבז כספים רבים על לינה בבתי מלון, מסעדות ובילויים. כל הפעילויות שביקשה האישה לעשות בעת שהותה במרכז הארץ לא בדיוק התאימו למשנה הכלכלית שלו, גם לא לתוכניות הפנסיה או קופות החיסכון. הבעל, שהינו עצמאי, טוען שאשתו, כעקרת בית, לא מבינה את ההשלכות שיש למלחמה על עסקיו, המפרנסים את המלחמה. האישה טוענת כי בזמן לוחמה ובייחוד לאור הטראומה שעברו הילדים, לא צריך לחשב מדי שעה את מאזן ההוצאות.    גם לאחר שנסתיימה המלחמה נמשכו הויכוחים העזים. לחימה פנים אל פנים בשטח בנוי. האישה חשה כי הגיעו מים עד נפש וכי היא רוצה להיפרד והחלטנו לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה. אולם לאחר פגישת הייעוץ, גילתה האישה כי בעלה הקדים אותה ופנה בתביעת גירושין לביה"ד הרבני באזור מגוריהם.

 

ועכשיו הסבר משפטי-למה חשוב להקדים את הצד השני?

בדיני משפחה, בשונה מכל תחום משפטי אחר, ישנן שתי ערכאות משפטיות: בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, אשר להן סמכות מקבילה לדון בחלק מהסוגיות הקשורות לגירושין. רוצה לומר: רכוש, משמורת ילדים ומזונות אישה. כאשר כל צד פונה לאחת הערכאות, זו הנוחה לו יותר מבחינה משפטית ומנסה להעניק לאותה ערכאה את הסמכות לדון בעניינים אלו, נוצר מצב המכונה "מרוץ סמכויות". בפועל, הערכאה שתדון בעניינים של בני הזוג, היא הסמכות שתקדים.
הסיבה לחשיבות הפנייה לערכאה הנכונה והשונות בין הערכאות נובעת מהדין על פיו פוסקת אותה ערכאה ומתפיסת העולם שלה.
בענייני רכוש למשל, בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי החוק האזרחי ואילו ביה"ד הרבני, בדרך כלל פוסק עפ"י הדין הדתי (למרות פסקי דין שניתנו ע"י בג"צ המחייבים את בתי הדין הרבניים לפסוק בנושאים מסוימים עפ"י החוק האזרחי). בחוק האזרחי יש שוויון בין בני הזוג ואילו בדין הדתי לכל אחד מבני הזוג זכויות וחובות שונים. כל זכות או חובה, נשקלת בהתאם למצב בין בני הזוג ומטרת ההליך.
בנוסף, סדרי הדין והראיות שונים מערכאה לערכאה. חשוב לבחור את הערכאה המתאימה גם עפ"י החומר הראייתי שבידי התובע.

אין פתרון גורף לשאלה לאיזו ערכאה שיפוטית כדאי לפנות. כל מקרה הוא ספציפי והדבר תלוי בהרבה גורמים ועובדות. התפיסה הרווחת כי ביה"ד הרבני "טוב יותר" לגברים וביהמ"ש לענייני משפחה "טוב יותר" לנשים, אינה נכונה.

חשוב לא פעם להקדים את בן הזוג על מנת שהעניינים ששרויים במחלוקת יידונו בערכאה העדיפה לך. צריך להדגיש כי קבלת ייעוץ ראשוני ע"י עו"ד המתמחה בדיני משפחה יכול להיות קריטי בנושא זה. לא מעט זוגות מתדיינים בתחילת ההליכים על נשוא "מרוץ הסמכויות", היינו לאיזו ערכאה תהיה הסמכות לדון בסוגיות שבמחלקות, עוד לפני הדיון לגופו של עניין. הדיונים בנושא הנ"ל עלולים אף לקחת שנים רבות ולהאריך מאוד את ההליכים המשפטיים.

פורסם ב: מאמרים

השאר תגובה